יום ג', יג’ בתמוז תשע”ט
דף הבית חינוך מתוך אמונה פינת הרב פינת היועצת חדשות והודעות חדר מורים שמור על קשר
 
מה המקצוע האהוב עליך ?
המידע לקוח מתוך אתר: פורטל הורים

המידע לקוח מתוך אתר: פורטל הורים שלום כיתה א' גילת מלכאן סטיקלרו "הבן של השכנה כבר קורא וכותב", היא אמרה בדאגה, "וערן שלי עדיין לא מזהה את כל האותיות, מה יהיה, אולי הוא לא בשל לעלות לכיתה א'? עד לפני רגע הוא שיחק בחצר הגן, וכבר בסוף החודש יידרש לשבת אל ספסל הלימודים. איך אפשר להקל עליו את המעבר?" המעבר לכיתה א' הוא מעבר דרמטי ומשמעותי, המסמל את פתיחתו של המסע הארוך של ילדינו במערכת החינוך הממוסדת ובעולם הלימודים ההישגי. לאורך כל חייו לומד הילד דברים חדשים, מתנסה במשחקים שונים ומסיק מסקנות על העולם ועל סובביו. עם העלייה לכיתה א', ממשיך הילד לשכלל התנסויות אלה, אך הפעם, במקום בדרך של משחק, הוא נדרש לשבת זמן ממושך סביב שולחן, לציית להוראות וללמוד תוך הקשבה לדברי המורה. אמנם, זהו שינוי משמעותי באופן הלמידה, אולם לאור הבשלת המערכת הקוגניטיבית והמערכת הרגשית, המתרחשת באופן הדרגתי סביב גילאי 5-8, מרבית הילדים צולחים מעבר זה בהצלחה רבה. כיצד יודעים האם הילד בשל לעלות לכיתה א'? לרוב, צוות הגן יכול לזהות האם לילד הבשלות הנדרשת ללמידה בית ספרית. במקרים בהם קיים חשש כי הילד אינו בשל לעלות לכיתה א', נהוג לערוך לו אבחון בשלות, הכולל הערכה מקיפה של חמישה תחומים: 1. יכולת קוגניטיבית לקטגוריה זו נכנסות יכולות החשיבה, התפיסה, השפה, הלמידה והזיכרון של הילד. ילד ה"בשל" קוגניטיבית לעלות לכיתה א' הוא ילד המצליח לחשוב באופן לוגי, קוהרנטי, ממוקד ועקבי ולא אסוציאטיבי ואימפולסיבי, על נושא המוצג בפניו. הוא ילד המצליח לפעול בהתאם להוראות, לפתור בעיות ולעמוד במשימות חשיבה שונות. עוד חשובה הבשלת מערכת הזיכרון השמיעתי והחזותי, לטווח קצר וארוך. ילד המראה קושי בזכירת צורות וצבעים עשוי להתקשות בזיהוי והבחנה בין אותיות, דבר שיקשה על רכישת הקריאה והכתיבה. בדומה, ילד המתקשה בחריזה, בזיהוי צליל פותח וסוגר במילים, בהבחנה בין צלילים דומים ובזכירת מידע שמיעתי מסיפורים ושירים, עשוי להתקשות בהבנת הנקרא והנשמע. יכולת נוספת הנכללת בקטגוריה זו היא היכולת למקד קשב לאורך זמן (אורך שיעור ממוצע של 45 דקות), בלא להיות מוסח מרעשי רקע שונים. התמקדות במשחק מחשב או בתוכנית טלוויזיה אינה מדד לבדיקת קשב הילד. 2. יכולת שפתית שפתו של הילד צריכה להיות תקינה ונהירה לכולם, ואוצר המילים שברשותו רחב. עליו להכיר מושגים בסיסיים בשפה, כגון: הפכים, צורות, צבעים. חשוב שיוכל לתאר סיטואציה או תמונה שרואה, ולהגדיר חפצים בסיסיים (לדוגמא, מה זה כיסא). ילד ששפתו משובשת והוא מתקשה בבניית משפטים תקינים, או שאינו משתמש כיאות בפעלים, תיאורים ומילות יחס, שמתקשה בחריזה והבנת מבנה המילה, הוא ילד שיתקשה מאוד ברכישת השפה הכתובה. 3. יכולות מוטוריות כוללות את תחום המוטוריקה הגסה והמוטוריקה העדינה:מוטוריקה גסה- היכולת להפגין שליטה ותיאום מכוון על ביצועי הגוף: לקפוץ על רגל אחת, לרוץ, לדלג, ללכת אחורה, למשוך בחבל, לטפס במגלשה ולהפעיל כוח בגפיים, להתארגן ולהתמצא במרחב. בנוסף חשובה יציבה נכונה וחוזק של חגורת הכתפיים לשם ישיבה המותאמת לכתיבה ממושכת. מוטוריקה עדינה- כוללת קיום יד דומיננטית בכתיבה, אחיזת עיפרון נכונה, יכולת שליטה טובה בציור וכתיבה, צביעת ומילוי שטחים, גזירה, הדבקה, השחלת חרוזים, כפתור כפתורים, יכולת העתקת צורות קטנות ומורכבות, כתיבת השם ותיאום עין יד. 4. בשלות רגשית זו היכולת של הילד לשאת תסכול ולדחות סיפוקים, להיות מסוגל לפעול על פי חוקים, להמתין לתורו, לחלוק, לשתף, ולהתמודד ברמה הבין אישית בכוחות עצמו באופן מווסת ותואם וללא בכי ו"שבירת הכלים". חשובה מידת ביטחונו של הילד בעצמו ובכישוריו, יכולתו לעמוד בתחרות ולהתמודד עם כישלונות. בקטגוריה זו נכללים גם אופן הפרידה מההורה בבוקר, התנהלותו בגן והשתתפות במפגשים. ילד שמרבה לבכות בגן, מתקשה להירגע בכוחות עצמו, אינו עומד בתסכולים, מתפרץ באימפולסיביות ובכעס ונעלב בנקל, הוא ילד שככל הנראה אינו בשל רגשית להתמודדויות המחכות לו בכיתה א'. 5. בשלות חברתית היכולת להסתגל למערכת חדשה ולהבין נורמות ומצבים חברתיים, תוך ראיית האחר כשלם ונפרד. זוהי היכולת לוותר, לחלוק, לרסן קנאה, רכושנות ודחפים תוקפניים, ולשתף פעולה עם בני הגיל בהנאה משותפת. ילד המתקשה ליצור קשרים חברתיים או לשמר קשרים קיימים, מרבה לריב ולכעוס ומתקשה לשחק משחק חברתי בהתאם לכללים הוא ילד המראה קושי רגשי וחברתי שעשוי להקשות על התמודדותו בבית הספר. ומה אם נמצא קושי באחד התחומים שצוינו? בהתאם לגודל הפער שנמצא באבחון יש לשקול את אופן ההתערבות המתאים ביותר. טיפולי קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, חיזוק תחום האוריינות או טיפול רגשי, בהחלט יכולים לשפר את יכולות הילד ולהכינו להתמודדויות המצפות לו בכיתה א'. מה ניתן לעשות עם הילד בבית? חשוב לזכור לא להיכנס עם הילד למאבקים וויכוחים סביב נושא הלמידה ולא להמאיס עליו את הלמידה עוד בטרם החלה. הלמידה המשותפת צריכה להיות חוויתי ונעימה, הן בעבור ההורה והן בעבור הילד. 1. ניתן לחזק יכולות מוטוריות- תוך משחק באטבי כביסה, השחלת חרוזים, לישת בצק, גזירה, צביעה ומילוי שטחים, משחק בדוקים ותרגילי ספורט המחזקים את חגורת הכתפיים. במהלך המשחק ניתן לשלב תרגילי חשבון וליצור אותיות וספרות מחומרי היצירה השונים. 2. ניתן לחזק יכולות שפתיות- בעזרת משחקי חריזה שונים, זיהוי צליל פותח וסוגר במלה, בניית סיפורים תוך התבוננות ברצפי תמונות, תיאור סיטואציות המתרחשות בתמונות והקראת ספרים. 3. ניתן לחזק מיומנויות חברתיות- תוך עידוד הילד ליזום מפגשים חברתיים ופגישות משחק עם חבריו לכיתה החדשה. 4. ניתן לחזק את עצמאות הילד- ולעודדו להתנהלות עצמאית יותר בבית. למשל, יש לעודד את הילד לארגן את חפציו ומשחקיו, לסדר את חדרו, לערוך שלחן ולהקפיד על עמידה בזמנים. מה לא מומלץ לעשות? לא מומלץ שההורה ילמד את ילדו לקרוא, לשם כך יש מורים מיומנים. ילד שהתפתחותו תקינה יפגין סקרנות ומוטיבציה ללמידה. הוא יזהה אותיות בשלטים שרואה ברחוב, יתנסה בקריאת מילים מהעיתון וינסה לכתוב את רשימת המצרכים לקניות. כל עוד הילד הוא היוזם, ניתן להיענות לרצונותיו ולהשביע את סקרנותו, וזוהי למידה שמעשירה ומקדמת. עם זאת, לא מומלץ ללמדו באופן יזום לקרוא, כיוון שהדבר יוצר מתח ולחץ מיותרים על הילד, העשויים לפגוע בדימויו העצמי ובמידת אמונתו ביכולותיו, וכמובן גם לפגום באיכות הקשר עם ההורה. בנוסף קיים חשש כי חווית למידה לא נעימה עם ההורה תפגום בהנאה של הילד מן הלמידה, ותיצור בו תחושת כשלון על שאכזב את הוריו ולא "קלט" במהירות את שניסו ללמדו. חשוב לזכור, מרבית הילדים מסתגלים בקלות לבית הספר ומשתלבים בכיתה א' ללא קשיים מיוחדים. לכן, שדרו לילד תחושת רוגע וביטחון. העבירו מסר כי אתם סומכים על יכולותיו להשתלב בהצלחה במסגרת החדשה. שתפו אותו בהכנות ובקניות של חומרי הלימוד והציוד הנדרש ובקרו עימו בבית הספר, עוד בטרם פתיחת שנת הלימודים. ככל שתאפשרו לו לחוש שליטה בסיטואציה החדשה, לצד ביטחון ביכולותיו הרגשיות והקוגניטיביות, כך השתלבותו תהיה מוצלחת יותר. במידה ובחודשים הראשונים לתחילת השנה הילד מראה התנהגות חריגה וחלה רגרסיה לדפוסים ישנים או מופיעה אלימות ועצבנות או מיחושים שונים, מומלץ לפנות להתייעצות עם איש מקצוע. כותבת המאמר, גילת מלכאן סטיקלרו, היא פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בילדים ובמשפחה ומנהלת מרכז תקשורת בונה.

 
 
שבוע הספר העברי
יום פטירת רחל אימנו
פעילויות על הגשם
פעילויות לחופש הגדול
למידה בשעת חירום
"גלישה בטוחה ברשת"
אליפות הסייבר ומתמטיקה
יום השפה העברית כ"א טבת
פעילויות מתוקשבות
יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה
70 שנה למדינה
חדשות והודעות
החינוך החברתי
השבוע הלאומי לגלישה בטוחה תשע"ח
מצוינות קוד מנקי
מצויינות לגו כרום
ספרי לימוד
צום יז בתמוז
רב השנה
שמיטה
מצויינות באומנות
חידה שבועית
מרחבי כיתות
מקצועות קודש
מקצועות הלימוד
דפי קשר
הנושא השנתי :מנהיגים
שבוע החמ"ד
פעילויות בית ספריות
ארכיון
למידה שיתופית
בעין המצלמה
קוד ורובוטיקה
עבודות בגאורגרפיה
אתרים מומלצים
מצויינות עיצוב גרפי
ספריה
הבוגרות שלנו
פרשת שבוע
גוש קטיף
מצויינות במחשבים ו